בשבילנו

 

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול

" - בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר

"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"[1].

 

[1] לואיס קרול בספרו הרפתקאות אליס בארץ הפלאות עמוד 71 , הספר יצא בשנת 1997 על ידי הוצאת הספריה החדשה.

​

ההיסטוריה בשבילנו היא דרך חיים אשר עוזרת לנו להכיר באופן מעמיק תרבויות רחוקות וקרובות לנו ולנסות להבין אנשים שחיו לפני שנים.

 

לימוד ההיסטוריה דרך התבונה האנושית שבנו, מפתח מיומנויות למידה מתקדמות ומאפשר לנו לעצב את זהותנו האישית על בסיס לימודינו ההיסטוריים.

 

אנו חושבים שלימודי ההיסטוריה הינם מרכיב חשוב מאוד בביסוס כישורי החשיבה הביקורתית על תרבויות עבר. דרכה נוכל לנסות להבין את העבר ואולי ללמוד ממנו, כפי שאמר הפילוסוף האמריקאי ג'ורג סנטיאנה "אלה שאינם יכולים לזכור את העבר, מוּעדים לחזור עליו".

 

לימוד וחקירת ההיסטוריה תורמת לנו לנסח ולשאול שאלות אשר מקדמות אותנו לאמת ובכך, על פי דעתנו, מקדמות לא רק את עצמנו אלא את העולם כולו.

 

דווקא בימים אלו, שכל סיפור היסטורי מוצג במספר צירופים (ווריאציות) ובמספר פרשנויות של היבטים על העולם (נראטיבים), אנו חושבים שלימוד והוראת ההיסטוריה הינו מרכיב חשוב מאוד להעמקת השאלות המשמעותיות על עולמנו. שאלות אשר יטפחו ערכי סובלנות ויבטלו דעות קדומות ופשטניות (סטראוטיפים) ויקשרו בינינו לבין האחר, בכך יצמצמו את הפערים בין תפיסות עולם שונות ויבליטו את הזהה בין האנשים.

 

ויותר מכל אנו אוהבים בלימוד ההיסטוריה את היכולת החופשית להפעיל את דמיוננו ולצאת למסע בזמן בהבנת הסיפור ההיסטורי, במוחנו אף אדם לא יקבע בשבילנו כיצד נראה דוד המלך במלחמתו בגולית בעמק האלה או איזה ריח יצא מהתבשילים שהוגשו לצליינים באולמות האבירים במאה ה-12.

 

כפי שאמר החתול בסיפורה של אליס בארץ הפלאות אם נתמיד בחיפושנו נלמד רבות הן מהדרך עצמה על עברנו והן על עצמנו ואולי נגיע גם למחוז חפצנו בבנייתנו עולם טוב יותר.

 

אמיר אקשטיין